איזיל הייתה אדם אדיב ואהוב להפליא. היא תמיד חייכה ואיחלה טוב לכולם. היא מעולם לא פגעה באיש או גרמה עצב לאיש. היא הייתה הבת היחידה במשפחתה, ובכל פעם שחזרה הביתה, היא הביאה אור ושמחה לכל הבית. איזיל אהבה כדורסל בתשוקה רבה והתאמנה מדי יום. היא תמיד חלמה להיות שחקנית כדורסל מפורסמת. היא הייתה מקור האנרגיה והאושר שלנו. היינו מתאספים סביבה, מדברים, ובכל פעם שביקרנו אותה, הבאנו איתנו משהו כי אהבנו אותה כל כך. אין מילים שיכולות לתאר באמת את יופי יצירתה ואת טוב ליבה. קולה וצחוקה של איזיל יישארו חרוטים בליבנו ונשמתנו לנצח. שלום לנשמתך, קטנה שלי.