נאזם היה צעיר בולט לא רק בזכות חוכמתו ונימוסיו הטובים, אלא גם בזכות אהבתו הכנה לעזור לאחרים. בבית הספר הוא הוכר כתלמיד מצטיין, נערץ על ידי חבריו ומוריו כאחד בזכות מוחו החריף ואופיו החומל.

אך מעל לכל, אהבתו הגדולה ביותר של נאזם הייתה כדורגל. מחויבותו לספורט הייתה בלתי מעורערת, והוא תמיד היה מוכן לעשות את המאמץ הנוסף - פשוטו כמשמעו - כדי להיות חלק מהמשחק. ביומו האחרון, נאזם הראה את מסירותו בכך שנסע בטרמפ כל הדרך מכפרו למג'דל שמס רק כדי לשחק משחק אחרון עם קבוצתו וחבריו. מסעו שיקף את אהבתו העמוקה לספורט ונאמנותו לחבריו.

לנאזם היה עתיד מזהיר לפניו, מלא הבטחות ופוטנציאל. הוא היה אהוב מאוד על ידי משפחתו וחבריו.